פסק-דין בתיק ת"א 1540-08

1. לפניי תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). אין מחלוקת לעניין החבות, ולכן עניינו של פסק דין זה הוא בהערכת הנזקים שנגרמו לתובעת בעקבות התאונה.
2. על פי כתב התביעה, התובעת נפגעה בתאונת דרכים מיום 21/4/08. התובעת נחבלה בכתף ובגב התחתון ופונתה לבית חולים "קפלן" לקבלת טיפול רפואי, שם טופלה ושוחררה לביתה.

הנכות הרפואית

3. על פי התיעוד הרפואי נבדקה התובעת בבית חולים ונמצאה רגישות קלה מעל צלעות ימין, התובעת שוחררה לביתה עם צווארון לצווארה והמשך מעקב רפואי. ביום 2/9/08 עברה התובעת בדיקת אולטרה - סאונד שם נמצא - ירידה כללית באיכות הגידים, ביום 7/10/08 עברה התובעת בדיקת רנטגן שם נמצא בחוליות L4 - L5 - בלט דיסק לטרלי דו צדדי, יותר מימין. התובעת טופלה בזריקות וולטרן והופנתה לטיפולי פיזיותרפיה.
4. לבקשת התובעת, מונה מומחה רפואי מטעם בית משפט בתחום האורטופדיה, ד"ר יורם              אנקשטיין (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו מצא המומחה כי לתובעת נגרמה נכות צמיתה בגין התאונה בשיעור של 9.75%.
5. בחוות דעתו מיום 20/12/09, מפרט המומחה את עברה הרפואי של התובעת, את פגיעותיה בתאונה, ואת מצבה הרפואי היום, בעקבות התאונה. בפרק דיון ומסקנות מציין המומחה את מסקנתו כדלקמן:

"עמוד שדרה מותני - ... בבדיקה הגופנית מצאתי כי טווח תנועות עמוד השדרה מוגבל בדרגה קלה... אני קובע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 21.4.08 לבין כאבי הגב התחתון מהם היא סובלת. ברם, מדובר בהחמרה במצב קודם...אני קובע כי לגברת ב.צ נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 10% לפי סעיף 37(7)(א), לתקנות המל"ל. הנכות הנובעת מן התאונה מיום 21/4/08 מוערכת על ידי בשיעור של 5% בלבד, לאחר ניקוי מחצית בגין מצב קודם".

6.  באשר לנכות בכף ימין קבע המומה: "בבדיקה הגופנית שערכתי מצאתי כי טווח התנועות  הכתף  הימנית מוגבל...אני קובע כי כתוצאה מהתאונה מיום 21.4.08 נותרה לגברת ב.צ נכות צמיתה בשיעור של 5% ..." בפרק סיכום - קובע המומחה נכות משוקללת בשיעור של 9.75%.
7. עוד קבע המומחה כי  הוא מכיר בתקופה אשר אושרה לתובעת כחופשת מחלה, דהיינו מיום 21.4.08 ועד 30.06.08, כנכות זמנית בשיעור של 100%.

הנכות התפקודית

8. התובעת הינה פנסיונרית ילידת 29/8/49, בעת קרות התאונה הייתה עקרת בית וניהלה, לטענתה, את משק הבית ללא שום הגבלה.
9. לטענת התובעת בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה היא סובלת ומוגבלת עקב כאבים בגב התחתון, בצוואר, בכתפיים וברגליים. לטענתה קשה לה להתכופף, לעלות ולרדת מדרגות, היא מתקשה בהליכה  ממושכת ועמידה ממושכת וכן מתקשה בביצוע עבודות הבית.
10. בתצהירה מציינת התובעת, כי מאז קרות התאונה היא מתקשה לבשל, להתלבש, ואף להתקלח לבד וקשה לה לבצע תנועות בסיסיות יום יומיות.  עוד טוענת התובעת כי היא לא ישנה היטב בלילה עקב כאבים ועל כן סובלת מעייפות במהלך היום.
11. בתצהירו של מר צבי ב.צ, בעלה של התובעת הוא מצהיר כי, מאז התאונה קשה לתובעת לתפקד במשק הבית וכן בפעולות בסיסיות כמו הליכה, מעבר משכיבה לישיבה וכדומה. עוד מצהיר מר ב.צ, כי עקב מצבה של התובעת לאחר התאונה נזקקו לעוזרת בית לסירוגין שתעזור לתובעת וכי התובעת כבר לא יכולה לטפל בנכדיה כבעבר וחייהם השתנו מכיוון שאינם יכולים לארח כמו פעם.
12. לטענת הנתבעת קיים פער בין קביעת המומחה לגבי הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית, הנתבעת טוענת כי נכותה של תובעת מוגדרת כנכות קלה ומעבר לכך, עפ"י המסמכים שצירפה התובעת וכן עפ"י עדותה סבלה התובעת מכאבים בגב עוד טרם התאונה, עוד טוענת הנתבעת כי התובעת עברה רצף טיפולי משנת 2007 של זריקות וולטרן וכן פיזיותרפיה שלא עזרה לה.
13. מחד גיסא, התיעוד הרפואי אליו מפנה ב"כ הנתבעת (מסומן נ/1) בגין מצבה הרפואי של התובעת עובר לתאונה, אכן מלמד כי התובעת סבלה מבעיה בגב ואף טופלה בגין כאבים אלו, המומחה אף מתייחס לעניין זה וקובע את נכות התובעת בגין כאבים בעמוד שידרה מתני  "בשיעור של 5% בלבד, לאחר ניקוי מחצית בגין מצב קודם", מאידך גיסא, אין להתעלם מכך שהתאונה שעברה התובעת החמירה את מצבה גם אם הייתה קיימת בעיה קודם לכן, הרי המומחה קבע כי לאחר התאונה הוחמר מצבה של התובעת ולפיכך הנכות שנקבעה לתובעת ע"י המומחה מורכבת הן בגין פגיעה בכתף והן בגין החמרת מצב הגב.
14. נקודת המוצא להערכת נכות תפקודית תהיה לעולם הנכות הרפואית. זאת, במיוחד בנכויות מתחום האורתופדיה. בתי המשפט נוהגים להעריך את הנכות התפקודית, על מנת לנסות לשער את הפגיעה ביכולת ההשתכרות, שהיא היא הנושא העומד על הפרק ( ע"א 3049/93 גרוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792, 799 והלאה).
15. במקרה שלפנינו לא דרשה התובעת הפסדי שכר לעתיד בגין הנכות, שכן אין בכוונתה לחזור לעבוד וב"כ התובעת אף מציין זאת בסיכומיו (עמ' 12 שורה 17). הטענה כי יש להכיר בנכות תפקודית לתובעת הינה בעיקרה בגין עזרה שזקוקה לה התובעת בהתנהלות היום יומית וכן בעבודות משק הבית.
16. שמעתי את עדות התובעת והתרשמותי הייתה כי היא מאדירה מאוד את קשייה לאחר התאונה וממעיטה מאוד את קשייה ערב התאונה. בצדק ציינה ב"כ הנתבעת כי התובעת מתארת קשיים שלא תוארו בדבריה למומחה (כגון: כאבי צוואר, קשיי הירדמות ועייפות במשך היום), ואף תיאורה המקל את קשייה ערב התאונה, אינו מתאים לרישום הרפואי. לדבריה מה שהיה קודם לתאונה היה "לא רציני בכלל" ומדובר היה בכאבים "שיכולתי ללכת, לנוע לרוץ". אולם, מתברר מהחומר הרפואי שהוגש נ/1 כי היו תלונות חוזרות על כאבי גב בשנים 2007 -2008 גם לפני התאונה. בביקור האחרון, 3.3.08 (פחות מחודשיים לפני התאונה) עדיין ביקרה התובעת אצל הרופא.